פארק השבבים המתוכנן באשקלון התקדם שלב: קבוצת ההשקעות Awz וקבוצת נדב ב. לוגיסטיקה חתמו על הסכם שנוגע לקרקע ולמבני התעשייה. זו התקדמות ממשית עבור מיזם ייצור מקומי שהוצג לפני שנה, אבל עדיין אין מפעל פעיל או תאריך לתחילת הייצור.

מה כולל ההסכם באשקלון?

לפי הדיווח של דותן לוי בכלכליסט מ־15 בנובמבר 2026, ההסכם מתייחס למתחם של כ־67 דונם, שבו מתוכננים כ־70 אלף מ״ר של מבני תעשייה. אומדן ההשקעה בחלק הזה הוא כ־1.5 מיליארד שקל, מהם כ־400 מיליון שקל לקרקע וכ־1.1 מיליארד שקל לבנייה. נדב ב. לוגיסטיקה תוביל את הצד הזה של הפרויקט. Awz מתכננת להקים את מערך הייצור עם שותפים מחו״ל.

כדאי להפריד בין המספרים. בפרטי הודעת החברות שפורסמו ב־Chiportal ב־16 בנובמבר מופיע אומדן של כ־3.5 מיליארד שקל נוספים לטכנולוגיה ולציוד. זו השקעה שהיזמים מתכננים לקדם עם שותפים, ושמותיהם לא נמסרו בהודעה. לכן סכום כולל של כחמישה מיליארד שקל מתאר את היקף התוכנית, ולא תקציב שכבר הועמד לרשות מפעל פעיל.

ההכרזה הראשונית על המיזם הייתה בנובמבר 2025, כפי שדווח אז בטיימס אוף ישראל. ההסכם שעליו דווח כעת מוסיף שותף להקמת המבנים. בדיווחים יש הבדל בין תיאור הקרקע ככזאת שכבר נרכשה לבין רכישה שמתוארת כמתוכננת; לא מצאנו אישור פומבי נפרד להשלמתה.

למה לייצר שבבים שעובדים עם אור?

כששומעים ״מפעל שבבים״ קל לדמיין מעבד למחשב. המיקוד שעליו מדברות החברות באשקלון הוא ברכיבים מסוג אחר, בין היתר לתקשורת ולפוטוניקה. פוטוניקה עוסקת ביצירה, בהולכה ובקליטה של אור. למשל, בקישור אופטי אות חשמלי יכול להפוך לפולסים של אור, לעבור בסיב ולהיקלט בצד השני.

כדי לייצר רכיבים כאלה אפשר להשתמש במוליכים למחצה המורכבים מכמה יסודות. מעבדת החומרים של מכון התקנים האמריקאי NIST מפרטת איך משפחה כזאת של חומרים משמשת לפיתוח לייזרים וגלאי אור. במחקר נפרד, חוקרי המכון מדגימים שילוב מקור אור על גבי מעגל פוטוני. אלה דוגמאות למה שהטכנולוגיה מאפשרת; הן לא מפרט של מוצרים שייוצרו באשקלון.

מה ייצור מקומי יכול להוסיף?

מפעל כזה, אם יקום, עשוי להיות שימושי לחברה שמתכננת רכיב בארץ וצריכה לעבור מאב טיפוס לייצור. קרבה גיאוגרפית יכולה להקל על העבודה המשותפת של צוותי הפיתוח והייצור. היתרון הזה תלוי בשאלה אילו תהליכים המפעל יציע, אם ייתן שירות גם לחברות חיצוניות ובאילו כמויות יוכל לספק מוצרים.

גם לעסקים באזור יש סיבה לעקוב. מפעלים זקוקים לציוד מדידה, לתחזוקה ולשירותים לחדרים נקיים, שבהם מבקרים את כמות החלקיקים באוויר כדי להגן על הרכיבים בזמן הייצור. אלה כיוונים אפשריים לספקים, ואין בהם עדיין הזמנה או מכרז. התוכנית כוללת גם מכון מחקר והכשרה, אבל טרם פורסם מסלול שניתן להירשם אליו. לקריאה רחבה יותר על הענף, ראו את הסקירה שלנו על תעשיית ההייטק הישראלית.

אילו פרסומים כדאי לחפש בהמשך?

כלכליסט דיווח שהיזמים שואפים להתחיל בבנייה בתוך כשנתיים. זה יעד לתחילת העבודות. אחריו נדרשים הקמת המבנים, התקנת הציוד ובדיקות של תהליכי הייצור לפני שאפשר להוציא רכיבים לשוק.

לכן החדשות הבאות שכדאי לחפש הן אישור להתקדמות התכנון והודעה על שותף שיפעיל קו ייצור מסוים. לעסקים שמחפשים עבודה בפרויקט, פרסום מכרז עם תנאי סף יהיה שימושי יותר מאומדן השקעה. למי ששוקלים לימודים בתחום, הסימן המקביל יהיה הודעה של מוסד לימודים עם תוכנית, תנאי קבלה ומועד פתיחה.