מה אם אפשר להפיק יותר מהמחשב הקיים, בלי להתחיל מקנייה של חומרה חדשה? זו המטרה שמציגה doubleAI עם Maxwell, מודל בינה מלאכותית שנועד לשפר את האופן שבו תוכנות רצות. כלכליסט דיווח על החשיפה ב־19 באוקטובר 2026, והחברה מפרסמת כעת הסברים והדגמות של הטכנולוגיה.
לפי עמוד הצוות הרשמי, בין המייסדים נמצאים פרופ׳ אמנון שעשוע, המכהן כמנכ״ל, ופרופ׳ שי שלו־שוורץ, סמנכ״ל הטכנולוגיות. הסיפור המקומי הפעם עוסק במאמץ לנצל טוב יותר את כוח המחשוב שכבר עומד לרשות מפתחים וארגונים.
מה Maxwell אמור לעשות?
באתר המוצר מסבירה החברה שהמודל בוחן תוכנה בזמן פעולתה, מזהה צווארי בקבוק ומתאים את ההוראות שרצות בפועל לחומרה ולנתונים. קוד המקור, כלומר הטקסט שכתבו המפתחים, אמור להישאר כפי שנכתב. השינויים מתבצעים בשכבה שמתחתיו, בקוד שהמכונה מבצעת.
החברה מכנה את הגישה Code Execution Model, או CEM, ומציגה התאמות למעבדים ולמעבדים גרפיים. עוד היא טוענת שכל החלפה מלווה בהוכחה מתמטית לכך שהקוד החדש שקול לקודם. אלה תיאורי המנגנון והערבויות של החברה; לא ערכנו בדיקה עצמאית שלהם.
אפשר לחשוב על הרעיון כחיפוש דרך יעילה יותר לבצע אותה משימה, תוך התחשבות במחשב שעליו היא רצה. עבור צוות פיתוח, השאלה המעניינת היא כמה זמן ומשאבים נחסכים במשימה שלו, לצד שמירה על התוצאה הנדרשת.
הדגמת הווידאו: תוצאה מסוימת, בתנאים מסוימים
בפרסום טכני מ־19 באוקטובר מדווחת doubleAI על שיפור ביצירת וידאו באמצעות LTX-2.5: הפקת קטע באורך חמש שניות וברזולוציית 4K ארכה, לפי החברה, 134 שניות לאחר האופטימיזציה, לעומת כ־250 שניות לפניה, על שני מעבדים גרפיים מסוג B200.
זהו דיווח של החברה על תהליך עבודה מוגדר. אין להסיק ממנו שכל תוכנה תעבוד כמעט פי שניים מהר יותר, או שחשבון המחשוב של כל עסק יקטן באותו יחס. גם שמירה על איכות הפלט היא חלק מההשוואה שהחברה מציגה, ולא תוצאה שבדקנו בעצמנו.
למי זה רלוונטי עכשיו?
אתר Maxwell מציע בקשה לגישה מוקדמת ומציין זמינות מבוקרת. לכן כדאי להתייחס לפרסום כהיכרות עם טכנולוגיה ועם אפשרות לבחינת התאמה, ולא כהודעה על תוכנה שכל אחד יכול כבר להוריד ולהפעיל. עצם שליחת בקשה אינה מבטיחה קבלה, מחיר או מועד שימוש.
סטודיו שעובד עם וידאו, צוות שמפתח שירות דיגיטלי או ארגון שמעבד כמויות מידע עשויים למצוא עניין בכיוון הזה. זו הערכת מערכת לגבי קהל אפשרי; היא אינה מעידה שהמוצר מתאים לכל אחת מהמשימות האלה. על הרקע הרחב אפשר לקרוא אצלנו בכתבה על תעשיית ההייטק הישראלית.
מה כדאי למדוד לפני שמאמצים כלי כזה?
אם תיפתח עבורכם אפשרות לניסוי, התחילו במשימה מייצגת עם נתוני בדיקה מתאימים. תעדו את החומרה, זמן העבודה ואיכות התוצאה במצב הקיים, והשוו לאותה משימה לאחר השינוי. כללו במדידה גם את הזמן שנדרש להכנה ולהתאמה, ולא רק את הריצה המהירה ביותר.
בררו מה נדרש לשילוב במערכת, כיצד מחזירים את הגרסה הקודמת במקרה הצורך, ואילו קוד ונתונים נגישים לכלי. בקשו גם הסבר על התמחור ועל עלות הניסוי הכוללת. כך אפשר לבחון חידוש ישראלי מסקרן באמצעות צורך ממשי ומדידה ברורה, ולהחליט אם השיפור רלוונטי לעבודה שלכם.
