סרטון שמציג מוצר, מתכון או הדגמה יכול להיראות משכנע מאוד גם אחרי עריכה בבינה מלאכותית. בדיווח שפרסמה מאי נהרי במאקו ב־20 בנובמבר הוצגו כלי השקיפות החדשים של טיקטוק. ההכרזה הרשמית פורסמה יום קודם, ב־19 בנובמבר. במאקו מצוין שהכתבת הייתה אורחת החברה בלונדון; את היכולות המתוארות כאן בדקנו מול התיעוד הרשמי, בלי לבצע מבחן דיוק לכלי.

בדיקה פתוחה, גם בלי חשבון

לפי הודעת טיקטוק, הכלי מאפשר לבדוק אם קובץ נוצר או נערך באמצעות תכונות ה־AI שלה, גם ללא חשבון. עמוד הבדיקה הציבורי מסומן כגרסת תצוגה מקדימה ומזכיר במפורש את CapCut, Dreamina, Pippit ו־Hypic. הוא מציע העלאת תמונה, סרטון או קובץ שמע.

נקודת הפתיחה היא הקובץ שיש בידיכם, ולא רק ההתרשמות מהתמונה. לפני שמנסים לבדוק משהו שקיבלתם בקבוצה, כדאי לשמור את הקישור לפרסום המקורי ואת ההסבר שנלווה אליו. כך אפשר לחזור ולבחון מה בעצם נטען: שהמוצר נראה בצורה מסוימת, שאדם השתמש בו, או שהתרחש אירוע במקום ובזמן מסוימים.

מה אפשר ללמוד מסימנים דיגיטליים?

טיקטוק מסבירה שהכלי מחפש Content Credentials וגם את סימן המים הבלתי נראה שלה, VeraDura. בשאלות והתשובות של C2PA מוסבר שאישורי תוכן יכולים לתעד את היסטוריית היצירה והעריכה של קובץ, באמצעות מידע חתום דיגיטלית. זהו מידע על הדרך שבה נוצר התוכן ועל השינויים שתועדו בו, שאפשר להביא בחשבון לצד מקורות נוספים.

למשל, תיעוד של עריכת תמונה אינו מספר לבדו אם התיאור שצורף אליה נכון. גם צילום מקורי יכול להתפרסם עם כיתוב מטעה. הכיוון ההפוך דורש זהירות דומה: היעדר סימן מזוהה אינו מוכיח שקובץ צולם במצלמה. C2PA מסבירה שמידע המקור עשוי להיות מופרד מהקובץ, ושקיימות דרכים לחיבורו מחדש. לכן כדאי לקרוא את התוצאה בהקשר של השאלה שהכלי בודק.

כלי נוסף למי שמופיעים בסרטונים

בנפרד מהבדיקה הפתוחה, החברה הודיעה שהיא מתחילה להפיץ בעולם את Likeness Detection. לפי טיקטוק, זהו שירות בהצטרפות יזומה ליוצרים זכאים, שמאתר תוכן שעשוי להשתמש בדמותם באמצעות AI ומאפשר לבחון אותו ולדווח עליו. זו הפצה הדרגתית התלויה בזכאות; אין בהכרזה הבטחה שכל יוצר בישראל יקבל גישה מיד.

ליוצר או לבעלת עסק שמופיעים בקביעות מול המצלמה, כדאי לבדוק את אפשרויות הגישה דרך החשבון והתיעוד הרשמי. התראה על התאמה אפשרית היא שלב לבדיקה, ולא הוכחה שכבר התקבלה החלטה על הפרה או הסרה. לפני פעולה, חשוב להבין לאיזה סרטון ההתראה מתייחסת ומה בדיוק מוצג בו.

לפני שמשתפים או משתמשים בפרסום

עבור עסק מקומי שמקבל סרטון לשימוש בפרסום, השאלות המועילות נשארות פשוטות: מי יצר את הקובץ, מה צולם בפועל ומה נוצר או שונה באמצעים דיגיטליים? כדאי לקבל מהיוצר הסבר שמלווה את החומר, לשמור את גרסת המקור ולהסכים על גילוי ברור לצופים כשההדגמה סינתטית. כלי השקיפות יכול להוסיף מידע לשיחה הזאת, בתוך תחום הבדיקה שהחברה הגדירה.

אם משתמשים בבדיקה, קראו תחילה את התנאים והודעת הפרטיות שבאתר, והחליטו אם מתאים לכם להעביר אליו את הקובץ. לצורך תרגול אפשר להתחיל בחומר שיצרתם ושאתם רשאים לשתף. לעוד כלים להבנת הסביבה המקוונת, אפשר לעיין במדור הלמידה הדיגיטלית ובמדריך שלנו לבדיקת חנות שמציגה את עצמה כישראלית.